מומחה ברפואת אף אוזן גרון
וכירורגיית ראש צוואר

ניתוחים של הלוע והגרון

ישנו מגוון רב של ניתוחים בלוע, החל מהניתוחים השכיחים מאוד של כריתת הרקמה הלימפטית המוגדלת – ניתוחים לכריתת השקדים, ואו
האדנואידים. ישנם 3 סיבות עיקריות לביצוע ניתוחים מסוג זה:
1. הגדלה הגורמות לחסימה במעבר האויר, בעיקר בלילה כאשר מתח השרירים יורד, והרקמה "צונחת" וחוסמת את החלל. מצב זה נקרא דום נשימה בשינה חסימתי. הוא שכיח בילדים, ואינו מהווה כשלעצמו אינדיקציה לניתוח, אלא במקרים שבהם הוא נמשך זמן ארוך. במבוגרים מצב זה אף יותר מורכב , והחסימה יכולה להגרם לא רק מהשקדים, אלא גם מקירות הלוע הנצמדים וסוגרים את החלל.

2. דלקות חוזרות של השקדים – וישנן הסכמות בין לאומיות העוסקות בשאלה מתי כדאי לעבור ניתוח ולהוציי את השקדים בגלל דלקות חוזרות. הדלקות כשלעצמן אינם מסוכנות לרוב, אלא גורמות לירידה באיכות החיים.

3. חשד לגידולים או גידולים בלוע.

מרבית האתרים של הלוע , וישנם אתרים רבים בו, שלא נכנסתי לפירוטם, אינם נגישים בקלות. לצורך הגעה וטיפול בהם יש להפסיק את הרפלקס של הבליעה, שתואר לעיל. ניתן לבצע לעיתים פעולות על ידי הרדמה מקומית של הרירית, או ברוב המקרים, בהרדמה כללית.
מאחר וזהו איזור קריטי לחיים, מוטב לרוב לבצע פעולות בהרדמה כללית ולהבטיח שלא תהיה סכנה לחסימה או כניסת מזון לדרכי האויר.

בדיקת גרון כותרת H2

הפרעות בגרון מסתמנות לרוב בשינוי בקול, בבליעה או בכאבים.
מאחר ולצורך הפקת קול צלול יש צורך במגע הדוק לאורך כל מיתר הקול, כל הפרעה במגע או שינוי מהנורמה מתבטא בבריחת אויר – צרידות או בשנוי בגוון הקול. אלו דברים שהאדם שם לב אליהם מיידית, ולרוב מגיע לרופא המסוגל לבדוק את הגרון – רופא אף אוזן גרון.

ככלל, צרידות שאינה חולפת לאחר 3-4 שבועות מחייבת בדיקת הגרון, בעיקר אצל אנשים מבוגרים ובוודאי אצל מעשנים או מעשנים לשעבר !
מאחר והגרון אינו נגיש לבדיקה, התפתחה לפני כ 100 שנים הצפיה הבלתי ישירה בגרון, תוך שימוש במראה , מעט מחוממת , לצורך מניעה הצטברות אדים. אותה מראת בדיקה ( שאיפיינה את דמות הרופאים באיורים בעבר ) – סייעה לרופא להאיר את הגרון, ובו זמנית לראות במראה את הגרון, תוך שהוא מושך את לשונו של הנבדק החוצה. בדיקה זו עדיין אפשרית, ובידי מי שמיומן בה – מצוינת, ומאפשרת את בדיקת הגרון בקלות יחסית ובמהירות. אך לא כל בני האדם שוים, וישנם מצבים שלא ניתן לבצע בדיקה כזו – לדוגמא בהנתן אנטומיה מסוימת, או רפלקס בליעה מפותח במיוחד. בימינו מקובל יותר להחדיר סיב אופטי ולהציב אותו מעל הגרון, ולצפות במראה הרירית, בתנועת המיתרים, ולזהות את מצבי התחלואה השונים בקלות, בהתאם לנסיון הבודק. בנוסף, מאחר וישנה תנועה מהירה מאוד, פסיבית של מיתרי הקול, ישנו ציוד סטרובוסקופי המאפשר לראות את המיתרים בתנועתם. בתוך מקצוע האף אוזן גרון, ישנו תת תחום העוסק בהפרעות הקול, לרינגולוגיה, ורופאים אלו לרוב משתמשים בסטרובוסקופ לצורך הסתכלות על הפרטים הקטנים של המיתרים, ואיתו יכולים גם לבצע מדידות של פרמטרים שונים של איכות הקול.

ניתוחים של הגרון

לצורך ביצוע ניתוחים של הגרון, יש צורך בהסתכלות על הגרון באופן ישיר, ולכן הפרוצדורה נקראת חזיון ישיר של הגרון או בלעז direct laryngoscopy.
פעולה זו ניתנת לביצוע רק בהרדמה כללית. מרגע שהגרון חשוף לפני המנתח, ניתן לבצע באמצעות סוגים שונים של סכינים פעולות אבחנתיות כגון ביופסיות, או טיפול במצבים שפירים או ממאירים של הגרון. ניתן להשתמש במכשירים "קרים" כלומר לחתוך בסכין, או לשהתמש ב"סכין" הלייזר – הכל בהתאם לצורך ולנסיון המנתח. לרוב, לאחר ניתוח בגרון נדרשת תקופת החלמה שבה המטופל לא משתמש בגרון קרי – שותק.

גלילה לראש העמוד