מומחה ברפואת אף אוזן גרון
וכירורגיית ראש צוואר

ניקור בלוטת התריס

מהו ניקור בלוטת התריס?

בלוטת התריס היא בלוטה, כלומר איבר אשר מייצר הורמון ומשלחו לדם לצורך פעילות באיבר אחר. בלוטת התריס נמצאת בחלק הקדמי התחתון של הצוואר. צורתה כצורת פרפר, שתי  האונות המרכיבות אותה מחוברות באמצעות רצועת רקמה צרה מעל קנה הנשימה. הבלוטה מייצרת ומפרישה את הורמון בלוטת התריס (באנגלית – תירוקסין או T4) המשפיע, בעיקר על קצב חילוף החומרים בגוף.

בדיקת ניקור בלוטת התריס, הנקראת גם ביופסיה במחט (FNA), הינה הליך בו נדגמת פיסה מיקרוסקופית של רקמה מבלוטת התריס, באמצעות מחט דקה וחלולה, ונשלחת למעבדה פתולוגית. את התשובה הקובעת את מהות הרקמה נותן ציטולוג, שהינו רופא פתולוג המתמחה בפענוח סוג כזה של דגימות.

ב 2009 התקבלה בכל העולם  מערכת בת'סדה לדיווח על ציטופתולוגיה של בלוטת התריס והציטולוג מחוייב לדווח את התשובה על פי קטגריית בת'סדה.

ד"ר משה יהודה - ניקור בלוטת התריס
ד"ר משה יהודה – ניקור בלוטת התריס

באילו מקרים יש צורך בניקור בלוטת התריס?

כאשר נוצרים גושים בתוך בלוטת התריס, יש מקום לרוב לברר האם  יש צורך לטפל בהם. קשריות בבלוטת התריס הינן מוקדים מוגדרים של רקמה בתוך בלוטות התריס, שאינה רקמה תקינה. באופן כללי ניתן להגיד שמרביתם המוחלטת של המוקדים הנ"ל אינם מסוכנים, אך לצורך וידוא יש לעיתים קרובות כן צורך בביופסיה במחט.

במידה והקשרית שטחית או נוקשה ניתן יהיה להבחין בבליטה קטנה באזור הבלוטה כבר בגודל יחסית קטן. במקרים מסוימים הקשריות יכולות להתגלות כגידולים בבלוטת התריס שיובילו לאבחנה של סרטן בלוטת התריס. בבדיקת ניקור בלוטת התריס ניתן לקחת דגימה מהקשריות על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או סרטני.

לא כל מי שיש לו קשרית בבלוטת התריס יזדקק לביופסיה במחט (FNA). הרופא המטפל עשוי להתחיל בבדיקת אולטרסאונד או CT של הצוואר שיכולים לעיתים לתת מספיק מידע כדי לדעת שהקשרית אינה סרטנית. גם בדיקות דם של רמות הורמון בלוטת התריס עשויות לספק מידע מועיל. כאשר לא ניתן לדעת בוודאות שמדובר בממצאים שפירים, סביר להניח שהרופא יחליט על ביצוע ביופסיה במחט (FNA).

מהם הסיכונים בניקור בלוטת התריס?

ביופסיה במחט נחשבת להליך בטוח מאוד, אך כרוכה בשיעור זעיר של סיכונים קלים. אלו כוללים:
• דימום קל באזור הביופסיה
• זיהום
• פגיעה במבנים הסמוכים לבלוטת התריס

האם צריך הכנה מוקדמת לבדיקה?

ביופסיה במחט של בלוטת התריס לרוב אינה מצריכה הכנה מיוחדת. ייתכן ויהיה צורך להפסיק נטילת תרופות מסוימות לפני ההליך, כמו מדללי דם, אך אין צורך בצום.

מה קורה במהלך הבדיקה?

הביופסיה מתבצעת לרוב ללא הרדמה כלל, ולעיתים בהרדמה מקומית. במהלך הביופסיה, המטופל יתבקש לא לדבר או לבלוע רוק על מנת למנוע תזוזה של הבלוטה.
הרופא יחדיר מחט דקה לצוואר, ויכווין את המחט לבלוטה בעזרת אולטרסאונד. בשלב זה, הרופא יישאב תאים מהקשרית באמצעות המחט ויניח אותם על זכוכית שתישלח בהמשך לבדיקה במעבדה פתולוגית, על מנת לבחון האם מדובר בתאים סרטניים. ייתכן והרופא יחזור על השאיבה מספר פעמים על מנת לוודא שנלקחה דגימה תקינה. במידה והקשרית מלאה בנוזל, ניתן יהיה לשאוב את הנוזל במהלך הביופסיה.

ההליך אורך כ-15 דקות ובסיומו נדרש מעט לחץ מקומי קצר כפי שעושים בבדיקת דם.

מה קורה לאחר הבדיקה?

לאחר הבדיקה, המטופל יתבקש להמתין כ-15 דקות. רוב האנשים יוכלו לחזור לשגרת היום-יום מיד לאחר הבדיקה, אך מומלץ להימנע מפעילות גופנית ב-24 השעות שלאחר ההליך. אזור הדקירה עשוי לכאוב במשך יום או יומיים לאחר הביופסיה, ובמידת הצורך, ניתן ליטול תרופות נגד כאבים כגון אקמול או אופטלגין.

תוצאות הבדיקה יגיעו בתלוי המכון הפתולוגי. לרוב בבתי החולים והמכונים הציבוריים בישראל מדובר על כשבועיים.
במרפאתי אנחנו שולחים את הרקמה הנבדקת למכון פרטי המדווח לרוב את התשובה בתוך 5 ימים. במידה והקשרית בבלוטת התריס אינה סרטנית, ככל הנראה לא יהיה צורך בטיפול נוסף. עם זאת, ייתכן שהרופא יבקש לבצע מעקב על הקשרית, ובמקרה הצורך יבצע ביופסיה נוספת בעתיד.

במקרים מסוימים. ישנם ממצאים שעוברים ניקור והערכת ציטולוג, אך הציטולוג אינו מסוגל לקבוע בוודאות אם מדובר בגידול סרטני – במקרים אלו יש לשקול ביופסיה חוזרת או, מבחנים גנטיים או אף ניתוח לצורך אבחנה בלבד.

היכן ניתן לבצע ניקור בבלוטת התריס?

ניתן לבצע את הבדיקה ברוב בתי החולים, במכוני הדמיה או במרפאות אא"ג שבהן יש רופאים המבצעים זאת.

ביופסיה במחט של בלוטת התריס מבוצעת על ידי רדיולוג , או על ידי מומחה אא"ג בעל הכשרה מתאימה.

במידה והתגלה גידול סרטני, מה הלאה?

במידה ואכן מדובר בגידול סרטני, סביר להניח שיהיה צורך לבצע ניתוח. החדשות הטובות הן שרוב סוגי סרטן בלוטת התריס ניתנים לריפוי.

 

גלילה לראש העמוד