ביופסיה לגוש בצוואר

תהליך הבדיקה

הפתולוג מסתכל בהגדלה על כל מרכיבי הרקמה – על צורתה הכללית, על מרכיביה השונים ואופן סידורם וכן על המאפיינים הפרטיים של התאים השונים.
במידת הצורך יכול הפתולוג לעשות בדיקות נוספות על חלקים נוספים מהרקמה שקיבל לצורך הוכחת אבחנה מסוימת.
בסופו של דבר הפתולוג מבצע את האבחנה- בין אם הגוש שפיר – כלומר גדל מסיבות שאינן מסכנות חיים, או ממאיר – כלומר הינו סרטן שמוגדר כתהליך שבמידה ואינו מטופל יגרום למותו של החולה.
יש להבין כי המונח סרטן הינו מונח כללי ביותר, ושם של אלפי מחלות שונות שיכולות להתנהג בצורה מאוד שונה. לדוגמא, מרבית הגידולים הממאירים של בלוטת התריס הינם הגידולים אולי הפחות אגרסיביים, פחות מסוכנים ומיעוט נדיר של החולים מתים מהם.
עם זאת, במקרים נדירים, בלוטת התריס יכולה לייצר את הגידול האגרסיבי ביותר הידוע לאדם, ואשר כאשר מתקבל אבחנה שלו – לרוב אורך החיים של המטופל מרגע האבחנה אינו עולה על מספר שבועות.

יתרנות וחסרונות הבדיקה הפתולוגית

לבדיקה הפתולוגית יתרונות רבים ובראשן שהינה לרוב מדויקת ומהווה הוכחה חותכת וסופית לגבי מהות הגוש. אולם חסרונה הינו שהיא כרוכה בניתוח. לא תמיד מוצדק לבצע כדבר ראשון ניתוח. במרבית המקרים נוכל להסתפק בבדיקה יותר קלה, וללא תופעות לוואי.

ביופסיה במחט (FNA)

לרוב ביופסיה במחט יכולה לתת תשובה טובה לשאלה "מה נכון לעשות כעת?", תוך כדי התפשרות מסוימת על איכות התוצאה בהשוואה לביופסיה "אמיתית" או ביופסיה "פתוחה".

יתרונה הגדול הוא שזו בדיקה הדומה, מבחינת המטופל, לבדיקת דם, ולעיתים קרובות אף קלה ממנה. בשונה מהביופסיה הפתוחה, בביופסיה במחט אנו מחדירים לתוך הגוש מחט עדינה, ו"שולפים" תאים ממנו. איש המקצוע במקרה זה הוא פתולוג, עם התמחות נוספת בציטולוגיה (מדע התאים) – ציטופתולוג.

ישנם חסרונות מובנים בשיטה זו – אין אנו מקבלים את המראה המקורי, השלם והתלת מימדי של התאים ושאר מרכיבי הגוש. אנו יכולים לקבל חלק מהתאים, שאינם מאפיינים חלק אחר בגוש.

לעיתים לא ניתן כלל לאבחן – אם אין מספק חומר איכותי, הציטולוג כלל אינו יכול להתייחס לדגימה. גם כשיש מספיק חומר, תמיד יכולה להיות טעות באבחנה ציטולוגית, בשל החסרונות לעיל, ותמיד יש לסייג אותה.

לדוגמא כאשר מתקבלת אבחנה ציטולוגית שפירה בבדיקת ביופסיה במחט של גוש בבלוטת התריס, חייב הרופא לידע את המטופל כי הסיכוי לממאירות ש"התפספסה" ובעצם קימת, הינו בסדר גודל של עד 2%.

כאשר מתקבלת אבחנה ציטולוגית כי מדובר בגידול ממאיר – עדיין רק 98% מהפעמים מדובר על גידול, ולא 100%. לאותם 2 ממאה יש הבדל גדול…

לגבי ביופסיות במחט בבלוטת התריס- קיימת חלוקה על שם BETHESDA הנותנת הערכת סיכון לממאירות של הנגע שנבדק במחט.