גידולים בבלוטת התריס

בלוטת התריס, כמו כמעט כל איבר אחר בגוף, יכולה לייצר גידולים. נהוג להתייחס לשני סוגי גידולים של בלוטת התריס – שפירים וממאירים. הגידול השפיר, בהגדרה, הינו גידול שאינו מוביל לקיצור חייו של החולה. הגידול הממאיר לעומת זאת, הינו תהליך שבמידה והוא אינו מטופל, בוודאות יקצר את חיי החולה או יגרום לנזקים בלתי הפיכים במידה ולא יטופל.

הגידול הממאיר – סרטן בלוטת התריס– אינו מחלה אחת. תחת הכותרת סרטן בבלוטת התריס ישנן אלפי מחלות שונות. שונות בהופעתן, שונות בטיפול בהן, ושונות במהלך הצפוי שלהן. כלומר עד כמה ישפיע הגידול של סרטן בבלוטת התריס או הטיפול בו על איכות ואורך חיי החולה.

בלוטת התריס "מתנהגת" באופן מדהים עם המגוון הרחב הזה. מצד אחד מרבית הגידולים של בלוטת התריס הינם שפירים, ומרבית הגידולים הממאירים אינם "אגרסיביים" – כלומר בטיפול טוב, ניתן בסיכויים מאוד גבוהים, לעבור חיים רגילים לחלוטין, למעט פגישות מעקב.

מצד שני, באופן נדיר מאוד, סרטן בבלוטת התריס יכול להיות הגידול האגרסיבי ביותר הידוע לאדם, שסיכוי ההחלמה ממנו שואפים לאפס!
שכיחות הגידולים השפירים בבלוטת התריס הינה אדירה! הם קיימים בשכיחות גבוהה בכל הגילים ועולה עם הגיל עד 80% מבני אדם מעל גיל 80.

מתוך כלל הממצאים בבלוטת התריס, רק 4% הינם ממאירים. ישנו מגוון גידולים שפירים בבלוטת התריס – אין צורך להיכנס לפרוט נרחב שלהם, שכן אין להם לרוב משמעות.

יכולים להיות גידולים שפירים הפוגעים בתפקוד הבלוטה, או המפריעים בשל גודלם לתפקוד איברים בסביבה. חשוב לציין כי אין בדיקת דם המאבחנת גידול שפיר או סרטן של בלוטת התריס. גם בדיקת תפקודי בלוטת התריס, יכולה ואף לרוב – מדגימה תפקודים תקינים גם בעת המצאות סרטן הבלוטה.

סוגי הגידולים בבלוטת התריס

ישנם ארבע סוגים עיקריים של גידולים ממאירים בבלוטת המגן:
• גידול פפילרי  – PAPILLARY CARCUNOMA (80%)
• גידול פוליקולרי  – FOLLICULAR CARCINOMA (15% )
• גידול מדולרי  – MEDULLARY CARCINOMA (3% )
• גידול אנפלסטי  – ANAPLASTIC CARCINOMA (2% )

וישנם מספר זעום של גידולים אחרים נדירים כגון לימפומה, וגרורות המגיעות לתוך הבלוטה מגידול באיבר אחר של הגוף (מבינהם השכיח ביותר הוא גידול של הכליות).
לשמחתנו כ 95% מהגידולים בבלוטת התריס הינם שפירים. וגם, 95% מהגידולים הממאירים, מתנהגים באופן מאוד לא אגרסיבי, וניתנים לטיפול מצוין.
כל שנה מאובחנים כ-65,000 מקרים חדשים עם סרטן בלוטת התריס בארצות הברית, רובם מסוג PAPILLARY CARCINOMA.

שכיחות גידולים בבלוטת התריס

השכיחות גבוהה יותר בנשים, הוא יכול להופיע גם בילדים, אך בד"כ מופיע מעל גיל 30. ישנן קבוצות באוכלוסיה שבהם ישנה שכיחות מוגברת, או סיכוי רב יותר לחלות בגידול של בלוטת התריס. אנשים מבוגרים, גברים, מי שטופל בקרינה או שהה בקרבת פיצוץ גרעיני, ומי שבן משפחתו לקה בגידול.

אבחון גידולים בבלוטת התריס

בשלב זה, אתאר את דרך האבחון ותהליך הבירור שעובר מי שמגיע בשל גידול של בלוטת התריס. ישנו תאור מפורט, המתאר בירור ואבחון גושים בצוואר ושם ישנו פרוט רב ולכן כאן אקצר.
גילוי גידול בלוטת התריס, יכול להתבצע במספר אופנים. כיום במרבית המקרים אין כל תסמין – כלומר אין למטופל כל הפרעה או תלונה, ובכל זאת, מתגלה הגידול.

בכשליש מן המקרים האדם ממשש בעצמו גוש בצוואר שלא הכיר קודם ללא כל הפרעה נוספת.
במקרים אחרים המטופל, או אדם שני – קרוב או מקצועי – מזהה בראיה שינוי בצוואר, וגדילה של גוש היכן שהוא בצוואר. משם יעבור המטופל לרופאו, שיפנה אותו לברור לאחר שיבדוק אותו.

רק לעיתים נדירות יחסית בימנו, מתגלה הגוש בשל הפרעה – צרידות, קשיי בליעה, כאבים, ועוד.
לאחר הבדיקה הגופנית שמבצע רופא – והיא קריטית לאבחון נכון ומהיר, נשלח המטופל לבדיקות עזר שהינן בדיקות דם ובדיקות הדמיה.

כיום במרבית המקרים מתגלה הגידול בבלוטת התריס שלא במתכוון – באקראי. לכך אנו קוראים למצב שבו אדם נשלח לבדיקת הדמיה, וללא קשר לסיבת הבדיקה- מתגלה הגידול בבלוטת התריס.
שכיחה מאוד בימינו בדיקת האולטרסאונד או על-קולי ואם נהיה יותר מדוייקים, אולטרסאונד צווארי.

גם בשאר בדיקות ההדמיה – MRI, CT PETCT ועוד עלולים להתגלות גידולים בבלוטת התריס באקראי. בשלב הבא של הבירור, מתבצעת לרוב  ביופסית במחט לגוש הקשר (שהתגלה בבלוטה. איבחון ציטולוגי בדיקור (FNA) תחת סונאר (US) נותן את האבחנה המדויקת במרבית המקרים). גם בנושא זה הרחבתי רבות במאמר נוסף באתר ולא אחזור עליו כאן.

 הטיפול בגידולי בלוטת התריס

בכל גידולי בלוטת התריס הטיפול הינו כירורגי. לאפשרויות הטיפוליות הנוספות בעולם האונקולוגיה (מדע הטיפול בגידולים) כגון הקרנה או כימו-טרפיה אין כל השפעה משמעותית על גידולי בלוטת התריס. ישנו טיפול אונקולוגי ייחודי לסרטן בלוטת התריס והינו הטיפול ביוד רדיואקטיבי, וישנן מקרים רבים אך לא תמיד, שהוא כלי עזר נוסף לכירורגיה בטיפול בגידול.
לאחר קבלת כל הפרטים הדרושים להחלטה שיש צורך בניתוח, יש להחליט על נרחבותו. החלטה זאת, בין כריתה של אונה אחת או שלימה, או ביצוע ניתוחים נוספים באותו זמן.

 תוצאות הטיפול בסרטן של בלוטת התריס

לרוב כאמור טובות מאוד במרבית המטופלים.
ישנם גורמים המשפיעים לרעה על הפרוגנוזה (פרוגנוזה ברפואה הינה התחזית לעתיד, אותה מעריך הרופא, ושנעשית על סמך הידע הקיים באותו רגע). מקובל בגידולים לתאר מספר מדדים של פרוגנוזה – אריכות ימים, איכות חיים ועוד. תמיד תמיד התשובה הניתנת בהגדרת הפרוגנוזה, מתייחסת לנתונים סטטיסטיים! נכון, שבמרבית המקרים, ניתן לתת תחזית מדויקת, אך לעולם לא תהיה מדויקת בכל המקרים, או נכונה ספציפית בוודאות למטופל היחיד.
לצורך ידיעת הפרוגנוזה, יש לשלב בין מספר רב של נתונים. החל מהשלב הראשון לפני ואחרי הטיפול הניתוחי הראשון, ולאורך השנים. במעקב אחר החולים בגידולי בלוטת התריס ישנו תהליך מתמיד של הערכה חוזרת של הסיכון לחזרת הגידול או לתמותה ממנו.

מאפיינים המשפיעים על הפרוגנוזה

ברמת הפירוט הדרושה למאמר זה נתיחס בקיצור למאפינים מסוימים ועיקריים המשפיעים על הפרוגנוזה.
ישנה חלוקה בין גידולים של בלוטת התריס, לשתי קבוצות עיקריות – גידולים בעלי תכונות "דומות" לתאים התקינים של בלוטות התריס, ונקראים גידולים ממוינים היטב. וישנה קבוצת הגידולים שאינם ממוינים. בקבוצה הראשונה נמצאים הגידולים הפפילריים, והפוליקולריים.

הגידולים בלתי ממוינים, מתנהגים באופן אגריסיבי יותר. סרטן מסוג PAPILLARY CARCINOMA שהוא השכיח ביותר, הוא עם הפרוגנוזה הטובה ביותר והסיכוי להיות בריא כ 20 שנים לאחר הטיפול, הוא מעל 90% ובצעירים מגיע עד 97%.
הטיפול המקובל הינו כריתה של בלוטת המגן או בשלמותה או כריתה אונה אחת. טיפול כירורגי טוב ומוקדם נותן פרוגנוזה טובה מאוד. סרטן מסוג MEDULLARY CARCINOMA הוא עם פרוגנוזה נמוכה יותר, נוטה להתפשט לבלוטות בצוואר יחסית מוקדם ולכן יש צורך בטיפול כירורגי אגרסיבי יותר. בנוסף לכריתה של בלוטת המגן יש צורך לעיתים קרובות יותר בכריתת קשריות הלימפה בצוואר (דיסקציה צווארית).

לאחר כ 5 שנים חיים כ 85% מהלוקים בו.
סרטן מסוג אנפלסטי ANAPLASTIC CARCINOMA הינו גידול אגרסיבי מאוד. הפרוגנוזה גרועה וקשה לכרות את הגידול בשלמותו, ותפקיד הרופא להתערב לצורך שמירת נתיב אויר לנשימה (TRACHEOSTOMY) .
תוחלת החיים 5 שנים לאחר הגילוי מתוארת בספרות כ 7%.

הטיפול ביוד רדיואקטיבי לסרטן בבלוטת התריס

בגידולים הממוינים (ראה לעיל) שומר התא הסרטני יכולות שיש לתא הבריא. בתאי בלוטת התריס ותאים גידולים מסוג זה, ישנה יכולת לשאוב ולאגור את מולקולת היוד. היוד הינו הבסיס עליו מייצרת הבלוטה את ההורמון היחודי לה.
תאים סרטניים אינם מייצרים הורמונים, אך יודעים לספוג את היוד יותר טוב מרוב התאים האחרים בגוף. כאשר היוד הינו רדיואקטיבי – הוא נספג רק בתאים אלו, ומחסל את התא מבפנים! כמו טיל מונחה למטרה! לא תמיד הגידולים קולטים יוד.
כיום השימוש ביוד אינו אוטומטי כפי שהיה בעבר. ולצערנו, אין ליוד יכולת לטפל בנפח גדול של גידול – ולכן הוא תמיד יהיה לאחר ניתוח.

בנוסף, יש לדעת כי תאים בריאים של בלוטת התריס קולטים את היוד יותר טוב מתאי בלוטה סרטניים. על כן לא ניתן לתת יוד בנוכחות רקמת בלוטה תקינה. לפיכך יש לשקול מתן טיפול ביוד רק למי שעבר כריתה שלמה של בלוטת התריס , וגם אז לא תמיד. הטיפול ביוד הינו קל, לרוב ללא כל תופעות לוואי (חולשה או נשירת שער, ללא בחילה) לעיתים מופיע יובש בפה, שחולף תוך מספר חודשים לרוב.
הוא ניתן כ-4-6 שבועות לאחר הניתוח, ותוך כדי בידוד של המטופל בכדי לא לחשוף אחרים ליוד רדיואקטיבי.

סיכום

גידולים ממאירים בבלוטת התריס הינם שכיחים מאוד, במרבית המקרים מדובר בגידולים שאינם אגרסיביים והטיפול בהם מצוין. הטיפול הינו בניתוח, ולעיתים בתוספת טיפול ביוד ורק לעיתים רחוקות באמצעים אונקולוגיים.