ניתוח בלוטת רוק

גידולים של בלוטת הרוק

גידולים של בלוטות הרוק הינם מחלה מאוד לא שכיחה. לרוב הגילוי שלה הוא בעקבות הופעת גוש. לשמחתנו, מרבית הגידולים המופיעים בבלוטת הרוק הינם גידולים שפירים. הם גדלים, לעיתים למימדים גדולים מאוד, אך לא יגרמו לקיצור חיים של החולה.
גידולים ממאירים מאופיינים בכך שהם יכולים לגדול באופן חודרני, להתפשט לרקמות בסביבתם ולהרוס אותם או את פעולתם. בנוסף יכולים לשלוח גרורות למקומות מרוחקים בגוף. ללא טיפול, גידולים ממאירים גורמים למות החולה בטרם עת.

תהליך האבחון של גידולי בלוטות הרוק דומה לתהליך האבחון המתואר באתר במאמר על גושים בצוואר.

ניתוחי פרוטיס

בלוטת הרוק הגדולה ביותר היא בלוטת בת האוזן – הפרוטיס, הממוקמת מתחת לעור הלחי קדמית לאפרכסת. מבין בלוטות הרוק היא גם זו שבה מתגלים גידולים בשכיחות הגבוהה ביותר –כ 80%. ברובם הגידולים יהיו גידולים שפירים – שוב בכ 80% מהגידולים.

מרבית הניתוחים לכריתתה יהיו בשל גוש הגדל בתוכה. במקרים נדירים יש לכרות את הבלוטה בשל מצבי דלקת כרונית או אבני רוק חוסמות.
ניתוח להסרת בלוטות הפרוטיס אינו ניתוח פשוט, בשל מבנים קריטים ביותר העוברים דרכה.

הראשון והעיקרי הוא עצב הפנים. בלוטת הפרוטיס, בחלקה העמוק צמודה לחלקו הצדדי של בסיס הגולגולת. שרירי הפנים כולם מקבלים את הפקודות להתכווצות או הרפיה באמצעות עצב העוזב את הגולגולת בדיוק מעל חלקה העמוק של הבלוטה, חודר לתוכה ועובר דרכה. בתוכה הוא מתפצל למספר ענפים. לרוב ישנם כ 5 ענפים עיקריים המגיעים לשרירים – ענף המצח, העין, הלחי, השפה והצוואר.

סיבוכים אפשריים בניתוח בבלוטת הרוק

כאשר כורתים את הבלוטה באופן שגרתי, יש למצוא את העצב ואת סעיפיו ולשמור עליו לבל יפגע. הדבר נעשה במספר שיטות, ושמירת העצב היא הנושא העיקרי של ניתוח מסוג זה, ועל כן הניתוח לעיתים ארוך והעבודה הינה זהירה מאוד ואיטית.
אמנם קיים ציוד לניטור תפקוד העצב תוך כדי הניתוח, אך טכניקה ניתוחית טובה, וניסיון המנתח בביצועו הם הגורמים העיקריים התורמים לסיכון נמוך לפגיעה בעצב.

שיתוק עצב הפנים מכל סיבה הינו תוצאה קשה מאוד. מאמץ גדול בזמן הניתוח מושקע בלהימנע מפגיעה בו. עד 20% מהניתוחים מסתיימים בחולשה של העצב, אך שיתוק קבוע הוא הסכנה העיקרית, אך נדירה, בעיקר אם המנתח סיים את הניתוח ללא פגיעה בו.

במקרים שבהם יש פגיעה מכוונת או בלתי מכוונת בעצב, יש לבצע תיקון שלו. לא נדון במאמר זה במגוון הבעיות והפתרונות לפגיעה בתפקוד עצב הפנים.

בנוסף, שטחית לבלוטה, עובר עצב נוסף – העצב האוזני הגדול (greater auricular nerve) והוא עצב הנותן תחושה לאפרכסת. לעיתים במהלך ניתוח אין אפשרות לשמרו, והקרבתו גורמת לאבדן תחושה באיזורים אותם הוא מעצבב. חוסר הנעימות הכרוך במצב זה לרוב חולף לאחר מספר חודשים.

עמוק לבלוטה ישנם כלי דם גדולים המספקים את המוח וחודרים לבסיס הגולגלת עמוק לבלוטת הפרוטיס.

בלוטת הרוק התת – לסתית

השניה בגודלה, ובשכיחות הניתוחים, היא בלוטת הרוק התת-לסתית. היא נמצאת קדמית ועמוק לזווית הלסת התחתונה. הפרשת הרוק ממנה נאספת לצינור הנפתח מספר סנטימטר קדמית לה, מייד אחורית לשיניים החותכות הקדמיות, כלומר בחלק הקדמי של רצפת הפה, אותו איזור מתחת לקדמת הלשון. בכריתת בלוטת הרוק התת לסתית מבוצע חתך עורי מתחת לזווית הלסת, היא מופרדת מסביבתה ומוצאת.