מהי נפיחות בצוואר?
נפיחות בצוואר יכולה להיות גדולה ובולטת ויכולה להיות קטנה ומורגשת במישוש בלבד. היא יכולה להיות לרוחב כל הצוואר או ברובו והיא יכולה להיות ממוקדת בצד אחד של הצוואר.
הסיבות לגוש או לגושים בצוואר רבות ומגוונות וברוב המקרים שפירות או דורשות טיפול תרופתי יחסית פשוט. למרות זאת, כיוון שלעיתים נפיחות בצוואר עלולה להעיד על מצב רפואי מסוכן, חשוב לפנות לרופא בהקדם על מנת לאבחן את הגורם לנפיחות.
האם נפיחות בצוואר מסוכנת?
במרבית המקרים, נפיחות בצוואר אינה מסוכנת ושפירה ולעיתים דורשת טיפול תרופתי קל בלבד. עם זאת, לעיתים נדירות, גוש או גושים בצוואר עשויים להיות תסמין של מצב רפואי מסוכן או מצב חירום רפואי.
ממה יכולה לנבוע נפיחות בצוואר?
הגורמים לנפיחות בצוואר רבים ומגוונים. העיקריים שבהם כוללים:
• בלוטות לימפה מוגדלות – הסיבה השכיחה ביותר לנפיחות בצוואר, לרוב זהו מצב שפיר הנגרם כתוצאה מזיהום.
• זיהומים אחרים – דלקת גרון, דלקת שקדים, דלקת בבלוטות הרוק וזיהומים עוריים עשויים לגרום לנפיחות בצוואר. בנוסף, מחלת הנשיקה וחזרת, מחלות ויראליות מדבקות עשויות לגרום גם כן לנפיחות זו.
• ציסטות מולדות צוואריות – ציסטות מולדות שרובן עשויות להתפתח בעשור הראשון או השני לחיים, אך גם במהלך כל החיים ולמעשה בכל גיל. זהו אינו מצב מסוכן, אך על מנת למנוע סיבוכים, לרוב יש צורך ניתוח להסרתן.
• קשריות בבלוטת התריס וזפק (גוייטר) – הפרעות מבניות של בלוטת התריס ועשויות להיות קשורות גם להפרעות בתפקוד הבלוטה (תת או יתר פעילות). מצבים אלו לרוב שפירים, אך במקרים נדירים יכולים להיות קשורים לממאירות.
• חבלה או נפיחות לאחר ניתוח.
• מצבים אלרגיים.
• במקרים נדירים, גידול סרטני, כמו למשל גידולים גרורתיים מן העוריי, מגידולים בריריות חלל הפה, הלוע והגרון , גרורות מגידולים מרוחקים, או גידולים בבלוטת התריס, הרוק, או קשריות הלימפה.
מתי עלינו לדאוג כשיש נפיחות (או גוש) בצוואר?
כאמור, נפיחות בצוואר הינה לרוב מצב שפיר. עם זאת, במקרים הבאים כדאי לפנות לבדיקה רפואית בהקדם:
• נפיחות כתוצאה מהתקף אלרגי.
• נפיחות המלווה בחום גבוה, הזעות לילה, כאבי בטן, קושי בבליעה או ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• גוש נוקשה, גוש שאינו זז בחופשיות, גוש שאינו רגיש למגע או גוש בקוטר של מעל סנטימטר.
• נפיחות פתאומית וכואבת.
• נפיחות המלווה בהפרעות בנשימה כמו קוצר נשימה, נשימה מאומצת, צפצופים או חנק.
• נפיחות שאינה חולפת או קטנה לאחר כשבועיים מהופעתה.
מתי כדאי לפנות לרופא מומחה?
לרוב, האבחון והטיפול בנפיחות בצוואר, בעיקר במקרים קלים ולא מורכבים, מתבצעים על ידי רופא המשפחה. במקרים מורכבים יותר, הכוללים הפרעות הקשורות לבלוטת התריס, גידולים בצוואר וציסטות מולדות, חשוב לפנות למומחה אף אוזן גרון על מנת לבצע אבחון וטיפול מהירים ומדויקים.
איך מאבחנים נפיחות בצוואר?
האבחון של נפיחות בצוואר כולל בדיקה של התסמינים והסימנים. ההיסטוריה הרפואית של הנבדק, רצף הארועים והתחושות של המטופל. יש חשיבות גדולה מאוד לממצאי הבדיקה הגופנית שמבצע הרופא. ככל שהרופא מיומן ומנוסה יותר, ממצאיו בבדיקה בעלי משקל סגולי גבוה בהגעה למסקנה הנכונה באשר לאבחנה המדויקת.
בנוסף, הרופא עשוי להפנות לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה וביופסיה. בדיקות ההדמיה העיקריות כוללות:
• אולטרסאונד צווארי – בדיקה לא פולשנית המשתמשת בגלי קול להערכת גושים בצוואר.
• MRI ו-CT של הראש והצוואר – בדיקות לא פולשניות. בדיקת ה CT המבוססת על צילום בתחום קרינת רנטגן, וה MRI על רישום תהודה מגנטית. שתיהן מייצרות תמונות מפורטות ותלת ממדיות של המבנים בראש ובצוואר.
• מיפוי בלוטת התריס – בדיקה רדיואקטיבית המשמשת לאבחון והערכת בלוטת התריס.
• בדיקת PET/CT – פחות שכיח. בדיקה המורכבת משתי בדיקות משולבות זו בזו. החלק של ה CT, והחלק של ה PET שבו מזריקים חומר רדיואקטיבי, ומצלמים את הקרינה הנפלטת מאיזורים שבהם החומר מתרכז. FDG הינו החומר השכיח המשמש לאבחון והערכת גידולים סרטניים.
לרוב, לאחר הבירור ההדמיתי יש צורך בקבלת חומר מהממצא עצמו, ואז בשלב הראשון לרוב מבוצעת ביופסיה במחט (FNA) בהנחיית אולטרסאונד צווארי. המטרה של ביופסיה במחט היא לבחון את התאים המרכיבים את הגוש הצווארי ולאבחן האם מדובר בגידול ממאיר.
איך מטפלים?
הטיפול תלוי בסיבה העומדת בבסיס הנפיחות. במרבית המקרים, כמו במקרים זיהומיים, הטיפול יסתכם לרוב במעקב או בטיפול אנטיביוטי. במקרים של ציסטות מולדות צוואריות הטיפול יהיה לרוב ניתוח, על מנת למנוע הופעת סיבוכים הקשורים לציסטה.
במקרים של הפרעות הקשורות לבלוטת התריס, הטיפול תלוי בסוג ההפרעה וברמת חומרתה.
הטיפול בהפרעות בתפקוד בלוטת התריס כולל מתן תוספי תזונה, טיפול תרופתי וניתן עלי ידי אנדוקרינולוג.
ישנן מספר מצבים שבהם הטיפול הינו בניתוח להסרה חלקית או מלאה של בלוטת התריס או הרס הבלוטה על ידי אבלציה בגלי רדיו ( RFA) או בטיפול ביוד רדיואקטיבי.
במקרים של גידולים בצוואר, הטיפול תלוי בסוג הגידול. בגידולים בבלוטת התריס, הטיפול כולל ניתוח להסרה חלקית או מלאה של בלוטת התריס ולעיתים גם טיפול ביוד רדיואקטיבי. בסוגים אחרים של גידולים סרטניים, הטיפול כולל לרוב ניתוח להסרת הגידול ולעיתים כימותרפיה, הקרנות וטיפולים ביולוגיים.