כריתת בלוטת התריס
כריתת בלוטת התריס. זהו ניתוח אשר במהלכו מסירים את בלוטת התריס כולה או באופן חלקי. בלוטת התריס ממוקמת בחלק הקדמי תחתון של הצוואר, ובאופן תקין היא מייצרת הורמון שאחראי על קיצוב חילוף החומרים בגוף כולו, ובתפקודים חשובים נוספים.
מהן הסיבות לכריתת בלוטת התריס?
כריתת בלוטת התריס מוצעת למטופלים באחד מ 3 מצבים – למטופלים הסובלים מגידולים בבלוטת התריס, לצורך כריתת גושים שפירים המפריעים וגורמים קשיים מסוגים שונים ( לחץ מקומי, קשיי בליעה או נשימה, או מערבים את בית החזה ) , וכן כטיפול אחרון במצב של יתר פעילות של בלוטת התריס, שמתאפיין בייצור יתר של הורמון הבלוטה.
ניתן לקרוא בהרחבה על השיקולים לניתוח בלוטת התריס בקישור.
בדיקות טרום ניתוחיות
טרם הניתוח יש לבצע מספר בדיקות שכוללות:
– הדמיית בלוטת התריס באמצעות אולטרסאונד, CT או MRI.
– בדיקת דם לרמת הורמון.
– בדיקת מיתרי הקול באמצעות מכשיר הנקרא לרינגוסקופ (הסתכלות על מיתרי הקול) .
מהלך הניתוח לכריתת בלוטת התריס
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. לפני תחילת ההליך, המטופל עשוי לקבל טיפול אנטיביוטי בהתאם למערכת החיסונית או מצב רפואי אחר שעלול להוביל לזיהומים.
הניתוח נעשה על ידי מומחה לאף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר. במהלך הניתוח מבוצע חתך בעור הצוואר, קרוב ככל האפשר לקמט טבעי בכדי להפחית את מראה הצלקת. לאחר הסרת מספר שכבות של רקמות, ולאחר קבלת גישה לבלוטת התריס, המנתח יסיר את אחת האונות או את שתי האונות של הבלוטה וכן את בלוטות הלימפה הסמוכות שעלולות להיות מושפעות ממחלה. בסוף הניתוח, סגירת החתך הניתוחי מבוצעת על ידי ביצוע תפרים או הנחת דבק.
מהם הסיכונים שבניתוח לכריתת בלוטת התריס?
הסיבוכים לרוב לא שכיחים וכוללים אפשרות לצרידות זמנית או קבועה. (פחות מ1%).
דימום וקרישי דם, כאב גרון, זיהום או הצטברות של נוזלים מתחת לחתך.
כמו כן תתכן ירידה של סידן בדם (בכ- 25% מהמקרים) המצריכה טיפול בתוספי סידן.
סיבוכים אלו מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בחולים עם גידולים פולשניים או מעורבות נרחבת של בלוטות הלימפה באזור ובחולים העוברים ניתוח נוסף של בלוטת התריס.
לאחר הניתוח
בחלק מהמקרים המטופלים יכולים לחזור לבתיהם ביום הניתוח או ביום שלמחרת, בהתאם למהלך הניתוחי ולמצבו של המטופל.
